במאמרים הקודמים שעסקו בנושא ההתמודדות עם פחד, חרדה וטראומה העליתי את השאלות הבאות:
א. האם יש אפשרות להתמודד עם הפחד או אולי בכלל למגר אותו מלכתחילה או להסתכל עליו מנקדות מבט שונה לחלוטין ולגרום להתמוססותו?
ב. האם אפשר ליצור בחיים מצב של שלווה פנימית, לצד פחד לגיטימי, או אפילו בשלווה אלוהית שאז אין למעשה פחד?
ג. האם יש סיכוי להבריא מהטראומה שאנחנו חווינו ועדיין חווים ולחזור לשפיות וכיצד?
אז כאן אנסה להמשיך ולהעמיק את הדיון ולהגיע לתובנות רוחניות נוספות שעשויות לתרום להשגת מצבי תודעה כמו, הבנה רוחנית עמוקה, שלווה, שמחה, חיים בשלום פנימי ועוד למרות מצב חיצוני ומציאות לא פשוטים ומאתגרים מאוד.
ריפוי רוחני
כמויות האנשים שחוו טראומה, אובדן ופגיעות נפשיות וגופניות בתקופה זאת היא עצומה. אני סבור שאין אדם בישראל שלא נמצא במצב של טראומה או פוסט טראומה בדרגה מסוימת שתואמת את מידת הקרבה שלו לליבת האירועים הפוגעניים שכולנו חווינו.
לצערנו, הפחד ההמוני מהעתיד המצפה לנו מחלחל לכל המעגלים במידה זאת או אחרת.
בעת הזאת דרושים לנו כלים מרמה אחרת הרבה יותר גבוהה מרמת המודעות היומיומית כדי שייצרו לנו חוסן נפשי לשרוד את המצב ולחזור לשפיות וריפוי מוחלטים.
המדינה באמצעות הרשויות והגופים הממונים ובעלי ההכשרה בטיפול במצבי טראומה כאלה מצהירים שהם יתנו לקורבנות מכל הסוגים את הסיוע הנפשי העוטף, הצמוד והטוב ביותר שהן יכולות לתת. אינני מפקפק ברצונם הכן של האנשים שתפקידם הוא לתת סיוע נפשי לעזור לקורבנות להשתקם. עצם השידור של יחס, התייחסות, אכפתיות, חמלה אמפתיה ואולי אפילו אהבה וכמובן גם סיפוק משאבים אחרים יש בו כדי לחולל תהליך חלקי של ריפוי, אבל אין בזה די.
לכאורה יש אנשים שהוכשרו במשך שנים רבות לסייע לאנשים אחרים במצבי טראומה ומצוקה וקיבלו רישיון של המדינה לעשות זאת, אבל בדומה לריפוי הפיזי של הרפואה הקונבנציונאלית גם בנוגע לטיפול הנפשי יש את הגישה הקונבנציונאלית שאותה לומדים באוניברסיטה העובדים הסוציאליים, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים ויש את הגישה הלא ממסדית שאני קורא לה ריפוי רוחני, מטפיזי.
כמו ברפואה הקונבנציונאלית שכל התיאוריה שלה נשענת על כרעי תרנגולת ולא עומדת במבחן המציאות בטיפול במחלות שהופכות על ידה מאקוטיות לכרוניות באמצעות רעלים שקרויים תרופות וניתוחי סרק לרוב, כך ברפואה הנפשית שולטת בגישה הממסדית התפיסה של ניתוח יחסית שטחי של נפש האדם וחקירתו עד לנקודה מסוימת ולא יותר מזה. מצד שני פסיכאטרים רבים דוגלים בשיטה של הלעטת המטופלים בעלי המצוקה הנפשית בחומרים כימיים במקום לחולל ריפוי אמיתי בנפשם. רופא פסיכיאטר כזה היה פרופ' באיין וייס שהיה ראש מחלקת פסיכיאטריה באוניברסיטת ייל וכראש החלקת לפסיכיאטריה בבית החולים "הר סיני" שבמיאמי, ארה"ב. כרופא שהוכשר ברפואה הקונבנציונאלית הוא לא האמין בשום דבר חוץ ממה שלימדו אותו עד שהוא פגש מטופלת בשם קתרין שאותה העביר תהליך של היפנוזה. במשך שנה נחשפו בפניו באמצעות קתרין עובדות על החיים אחרי המוות, על אמיתות רוחניות גבוהות ועל העקרונות והמטרה העיקרית של החיים הפיזיים. ישויות גבוהות התחילו לתקשר איתו באמצעות קתרין ומסרו לו מידע שנכתב בספרים הרבים שפרסם. בניגוד למה שהאמין בו הוא הבין שהחיים נצחיים, שיש תודעה אין סופית אלוהית שיצרה את היקום ומנהלת אותו ושהחיים הם למעשה משחק, לפעמים קשה ביותר לעיכול וטראומטי, אבל שהסוף שלו הוא תמיד טוב. לסרט הזה של החיים אין סוף לא טוב משום שכולנו חוזרים בסוף לחיק האלוהות ולמקור שממנו יצאנו להרפתקה הזאת בעולם הפיזי מתוך בחירה מוחלטת וגם נפרדנו ממנה מתוך בחירה מוחלטת, גם אם לא מודעת ברמת תודעת האגו שלנו. לא רק ספריו של וייס זמינים לנו לקריאה ולמידה כדי שנבין מה באמת קורה כאן בעולם הזה ומה נדרש מאיתנו לעשות כדי להפוך אותו למקום טוב יותר לחיות בו. ישנה ספרות רוחנית רבה שלצערנו לא הופכת משום מה לתנך החדש של האנושות שחייב להילמד בכל מוסדות הלימוד בכל הרמות. אלה מבניכם שרוצים להצטרף למסלול כזה מוזמנים ליצור איתי קשר.
בכל אופן עלינו להבין שיש שסיבה עיקרית אחת שבגללה העולם נמצא במצב של תוהו ובוהו והיא – תודעת האגו שניתנה לנו. מדוע?
תודעת האגו היא תודעה שקיבלנו כשירדנו למציאות הפיזית. היא עוזרת לנו לנווט בעולם הפיזי. כשאנחנו לא נמצאים בגוף אנחנו לא נמצאים בתודעת האגו שלנו. לתודעת האגו נוצרו מגבלות מתוך כוונה ראשונית.
הכוונה של המגבלות הייתה הסתרה של מי שאנחנו באמת. אתם חייבים להבין שהעולם הפיזי נועד ל- 3 מטרות עיקריות והן:
משחק
הנאה
הרחבת התודעה
מוזר לקרוא לחלק גדול ממה שאנחנו עוברים כאן משחק והנאה, כי הם לא, אבל הם בהחלט עשויים להיות אירועים שמרחיבים את התודעה של האדם. לצערנו, למרבית האנשים זה לא קורא ולכן הם "יבזבזו" את הגלגול שלהם מבלי שהם התפתחו באמת מבחינה רוחנית, אבל לכל אחד ניתנה בחירה חופשית להתפתח עכשיו או להישאר תקוע, קפוא. הכל תלוי בנו.
נחזור לתודעת האגו.
תודעת האגו היא תודעה מצומצמת יחסית לתודעה הגבוה שממנה יצאנו, תודעת הנשמה והתודעה האלוהית. כל יצור חי נברא כחלק מהמקור, מהתודעה האלוהית, אבל האדם הבודד והגוף לא יכוטלים להכיל את כל התודעה האינסופית הזאת. עדיין יכול הפרט באמצעות תקשור ליצור קשר עם התודעה האינסופית הזאת ולקבל ממנה ידע עצום, אבל לא נדון בכך כרגע.
ובכן, תודעת האגו שלנו רואה את המציאות הפיזית רק דרך החושים הפיזיים שלנו, ולכן היא רואה מציאות מצומצמת. היא לא רואה את המציאות הרחבה מתוך נקודת המבט של הנשמה והאלוהות. לכן תודעת האגו נמצאת בחוסר ודאות לעתיד שלה, לבאות. מבחינתה הכל לא ידוע. מה יהיה, מה צופן בחובו העתיד, האם אמות או אחיה, האם יהיה לי בית, מחסה, עבודה, משפחה, אהבה, זוגיות, ועוד. האגו נמצא כמעט כל הזמן במצב של דאגה סמויה או גלויה, חשש, פחד, חרדה, חוסר ודאות. הוא פועל כל הזמן כדי לספק עוד ועוד צריכים שלו, הוא רודף אחרי ההנאה המיידית והעתידית. האגו לרוב לא מכיר בקשר שלו למוצאו, לנשמה שלו ולאלוהות. על זה תוסיפו את העובדה שגם אלה שמצהירים על עצמם כמאמינים לרוב שוגים בסוג הקשר שלהם עם האלוהות ונשמתם ומדביקים להם תפקידים ורצונות שאין להם שום קשר למציאות. גם זה מוסיף מתח נוסף חרדה ודאגה בקרב בני האדם שתופסים את עצמם כחוטאים קבועים וכ "לא בסדר" במשך כל חייהם.
תודעת האגו היא מעין כלא נפשי שבתוכו אנחנו כלואים במשך כל החיים שלנו, אלא אם כן אנחנו נגיע להארה רוחנית שתוציא אותנו מהכלא הזה. ההגעה להארה הרוחנית תלויה במודעות שלנו לכל המרכיבים שמהם נפשנו נבראה. בלי שנהיה מודעים לתוכנית האלוהית, למטרות הבריאה, למי אנחנו באמת, למה היו הבחירות והמטרות שלנו לפני בואנו לכאן, איך החיים שלנו נשזרים בתכנית האלוהית הרחבה, מה קורה לנו לאחר החיים, מה זה הנשמה ומה היא האלוהות ועוד אמיתות רבות, לא נוכל להגיע להארה רוחנית ולצאת מהכלא שבו אנחנו נמצאים. למיטב ידיעתי בשום מוסד לימודים או בפקולטה לרפואה לא מלמדים את אלה שעתידים לעסוק בריפוי נפשם של הפצועים בנפש את הנושאים האלה.
ללא התעמקות בנושאים האלה עם כל נפגע נפש שום ריפוי אמיתי ועמוק לא יכול להתרחש ואז מצמידים את האדם לחומרים כימיים קשים למשך כל החיים שלו. לזה אני מתכוון כשאני אומר שהרפואה הופכת מחלה אקוטית למחלה כרונית על ידי הטיפול השגוי שלה שמבוסס על עקרונות שטחיים ולא רוחניים, ושוב אינני מזלזל חלילה בכל המאמצים שכן נעשים וביעילות של חלק מהם להקל על מצב הנפגעים.
הטיפול הרוחני עליו דיברתי כאן בקצרה ושכולל מרכיבים רבים יותר, יושם על ידי ועל ידי פרופ' בריאן וייס על אלפי נפגעי נפש וגוף ויש לו תוצאות ששום פסיכיארט או פסיכולוג לא יכולים לצפות לראות באמצעות הטיפול הרגיל.
אתם מוזמנים להצטרף למסלול שנתי של לימודי רוחניות, גילוי המציאות שמעבר, מטאפיזיקה, עבודה עם התת מודע ויצירת מציאות.
אז נתראה במאמר הבא.