האם יש מישהו שלא שם לב לאנרגיה השלילית שאופפת חלקים גדולים בחברה האנושית ובישראל?
אני מניח שלא.
בתקופה אולי הקשה ביותר שעמנו והעולם עוברים אחד הנושאים המדוברים ביותר הוא תחושת השנאה שכבשה כל חלקה. השנאה של ערבים ליהודים, האנטישמיות והשנאה של עמי העולם ליהודים, השנאה של חילונים לדתיים, שנאה של דתיים אשכנזיים לדתיים מזרחיים, של עניים לעשירים, של בני מעמד אחד לאחר, של שמאלנים לימניים ואולי ההפיך, השנאה של אשכנזים למזרחיים וההפיך, השנאה של ליטאים לחבדניקים ושל נתורי קרתא לברסלבים, השנאה של חילוניים לחרדים, השנאה של משרתי צבא למשתמטים משרות, השנאה של עירוניים לקיבוצים, בקיצור, נדמה שכולם שונאים את כולם.
מדוע כל כך הרבה אנשים שונאים את האחרים? יש לכך סיבות רבות שכולן נובעות מהמחשבה של בני אדם על האחרים, מחשבות כמו למשל:
הוא יהודי, וליהודים אין זכות לחיות, צריך להרוג אותם..
הוא דתי משיחי הזוי ששואף להקים פה מדינת הלכה דתית פרימיטיבית
הוא ימני קיצוני, לאומני, שרוצה לספח שטחים ולרמוס את זכויות העמים שמסביבנו,
הוא שמאלני עוכר ישראל ואוהב ערבים יותר מהאחים היהודיים ששלו, הוא בוגד..
הוא שייך לאליטה שחושבת שהמדינה היא שלה ואנחנו פיונים..
הוא משתמט שלא משרת בצבא, הוא עלוקה על החברה…
הוא ערבי שונא יהודים שרוצה לחסל אותנו
הוא דתי בכאילו, הוא לא מאמין כמוני, לא מתלבש כמוני, הוא לא מכיר ברבנים שלי, הוא לא מקיים את המצוות כמוני,
הוא מעדה אחרת, הם לא במעמד שלנו, לא חכמים כמונו, לא ראויים כמונו, לא מיוחסים כמונו, לא מקפידים כמונו, לא מתנהגים כמונו,
הוא מתנהג כמו ברברי, בגסות, הוא מתנשא, רברבן, היא שתלטנית, היא קנאית, היא מזלזלת בכולם, היא חושבת את עצמה ל..
יש גם סיבות מסוג אחר לשנאה של מישהו או של קבוצה, כמו :
שנאה בגלל שהאחר פגע בי או בקבוצה שלי באופן כל שהוא.
שנאה בגלל שהאחר גזל ממני או מהקבוצה שלי משהו, רכוש, אדמה, ירושה…
אלה מקצת הסיבות לשנאה של כולם לכולם ואני בטוח שתוכלו למצוא עוד הרבה סיבות. אבל מה החוט המקשר, המניע המרכזי והעיקרי לכל הסיבות לשנאה?
ובכן, שנאת השונות.
נדמה שכל אדם וקבוצה היו רוצים עולם אוטופי ומשעמם מאוד שבו כולם יהיו דומים להם בכל התכונות.
נדמה לי שגם במצב כביכול אידאלי כזה בני אדם היו מוצאים בניהם הבדלים וסיבות כדי שיוכלו לשנוא האחד את השני, אבל תיאורטית הם שואפים לכך שכולם יהיו דומים להם בדעות, בלבוש, באמונות, במנהגים, בהכל.
אנחנו רואים את הכמיהה הזאת באה לידי ביטוי בהתבדלות של הקבוצות השונות האחת מהשנייה.
חילוניים יעדיפו לחיות בשכונה וקהילה חילונית, חרדים יעדיפו שכונה חרדית, יהודים יעדיפו לא לגור עם ערבים ואולי גם ההפיך. חרדים יקפידו להתלבש בצורה מסוימת וידאגו לכך שכל הקהילה שלהם יישרו קו ויתלבשו בדיוק כמו האחרים. בקהילה כזאת אסור לך להיות שונה ולא יקבלו אותך בקהילה אם תרצה להיות שונה. אינך יכול לבוא לבית הכנסת בבגד ירוק, כחול או ורוד למשל. אתה חייב ללבוש חליפה שחורה.
ביטויי השנאה בחברה הישראלית עלו לאחרונה לרמה הגבוהה ביותר. מנהיגים פוליטיים עומדים על במות ומלבים את אש השנאה נגד אחיהם בני עמם. אחרים מדברים על מלחמת אחים וקוראים לצאת למלחמה באחיהם. הקיטוב והפילוג בין שני הגושים העיקריים בחברה הישראלית הולכים וגדלים. כל זה צומח על רקע של אי קבלת האחר. המחשבה שאני, הדגם שלי, האמונות שלי, ההתנהגות שלי, האינטרסים שלי הם החשובים העליונים האמיתיים הנכונים והאחר טועה ומטעה ואין לו או לדעותיו זכות קיום, מחריפה את המצב במהירות.
אם אני כיחיד או הקבוצה שלי חושבים כך על האחר ברור ביותר שמהר מאוד נגיע למסקנה שהאחר הוא בוגד, משיחי, מסוכן, פרימיטיבי, הזוי, שמאלני , ימני, עוכר ישראל, ועוד ועוד כינויים ושיפוטים שאנחנו יוצרים במחשבותינו ומשליכים אותם על ההם, הקבוצה השנייה. בתהליך החשיבה האימפולסיבי והשיפוטי הזה אנחנו מגיעים מהר מאוד לכעס על האחרים שהם לא כמונו ומסמנים אותם כמסוכנים. התרכובת של כעס ומחשבת מסוכנות של האחר הופכים לפצצה מתקתקת. לעיתים הם מתורגמים למעשים אלימים כנג האחר מתוך מחשבה שיש לי לגיטימציה להשליט את דעותי על האחר המסוכן אפילו בכח. יותר ויותר מנהיגים בישראל מדברים על שימוש בכח כנגד קבוצות אחרות שגנבו להם את המדינה באמצעות שלטון דיקטטורי. חשוב לי לומר בנקודה זאת שאני מגדיר את עצמי כאדם רוחני, חילוני וליבראל ועדיין מנקודת מבטי דיבורים מסוג זה תלושים מהמציאות ומבוססים על הגיגי ליבם ונפשם של אנשים אחוזי פאניקה. האליטה הישנה עדיין שולטת בישראל בכל תחומי החיים. אין לי עניין להיכנס במאמר זה לתחום הפוליטי, אבל אני כן רוצה להתמקד בליבוי השנאה על ידי מנהיגים ובני הקבוצה שהולכת אחריהם ובהשפעה האישית שלה על כל אחד ואחת מאיתנו ועל הרמה החברתית גלובלית, עלינו כמדינה. ההשפעות האלה הן רחבות ועמוקות מכפי שנראה לכם ולצערי אין אדם אחד בישראל, ככל הידוע לי, שדן בהשפעתן על אותם רבדים שאזכיר במאמרי בסדרה זאת.
כדי להתחיל להבין את ההשפעות הקטלניות של תחושת השנאה הכוללת, העמוקה והרחבה בקרב כל הקבוצות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית אנחנו צריכים קודם כל להבין את המבנה של נפש האדם.
שוב, כאדם חילוני, אבל רוחני מאוד ומאמין בבורא עולם, אני יכול לספר לכם על סמך אלפי שיחות תיקשור של בני אדם בעולם עם עולמות עליונים ועם "ההכרה האוניברסלית" או הבורא עצמו, שהאדם הוא יצור מטאפיזי. המשמעות היא שהאדם נברא על ידי הבורא כישות בעלת מהות פיזית ומהות שאיננה פיזי, מחשבות אמונות, רגשות, תודעה. החלק של התודעה שאיננו פיזי אבל מכוון לעולם הפיזי נקרא אגו. תודעת האגו היא תודעה מצומצמת מאוד שמקבלת את המידע שלה על המציאות מחמשת החושים בלבד. היא לא מודעת לקשר האפשרי בינה לבין התודעות הגבוהות שממנה היא באה, תודעת הנשמה והתודעה האלוהית. תודעת האגו ממוקדת בסיפוק הצרכים שלה והיא מצויה בחשש קבוע של מחסור ושצרכיה אולי לא ימולאו. לכן התודעה הזאת נמצאת במצוקה, פחד חשש, מתח קבועים בדרגה זאת או אחרת. אילו היינו מסוגלים, ולמעשה זאת תכלית חיינו כאן, להתנתק רוב הזמן מתודעת האגו ולחיות את חיינו מנקודת מבט של תודעת הנשמה והתודעה האלוהית היו חיינו כאן הופכים לגן עדן.
באחד התקשורים אומר הבורא: "אינני רוצה את כולכם דומים כאפונים בתרמיל", אני רוצה אתכם שונים ומגוונים כמו בתזמורת שבה יש עשרות כלים שכל אחד מנגן את הכלי שלו אבל בהרמוניה מושלמת עם כל שאר הכלים. זאת אחת מנקודות המבט של אלוהים. אלוהים ברא את כולם שונים זה מזה, כי אחרת היה העולם משעמם עד להחריד. לצערנו בני אדם מתייחסים לרוב אל השוני כחיסרון. הם מגנים את השוני ומטילים עליו חרמות, נידויים ועונשים ואפילו צולבים והורגים אותו. ראו את ההיסטוריה האנושית.
חברים, הכלל הראשון הוא זה – לא משנה עד כמה האחר שונה ומנוגד לי ואפילו בכל דבר, אלוהים ברא אותו למטרה כל שהיא שאני לא מבין אותה כנראה מנקודת מבטי הנמוכה, אבל האיש והקבוצה שלו ממלאים תפקיד כל שהוא בתכנית האלוהית הכולל, אז מי אני שאפסול אותו. אני מודע לכך שאין יותר קשה מהמשימה הזאת משום שברגע שקיבעתי במוחי שההוא והקבוצה שלו טועים, מסוכנים, טיפשים, גזלנים, דיקטטורים, גנבים, ביביסטים, שמאלנים, משיחיים וכו קשה לנו מאוד לשחרר את הדעות האלה ולהכיר בהם כדעות שלנו ותו לא. כרוך בכך מאמץ נפשי גדול להניח בצד את כל השיפוטים והגינויים ולהכיר בעובדה שאני מה שאני רק משום שצמחתי בקבוצה מסוימת שבה ספגתי אמונות מסוימות. אולי האמונות האלה נכונות ובהלימה עם המציאות העליונה ואולי הן לא נכונות. כאדם שמסוגל להסתכל על המציאות ממעוף הציפור, או מנקודת המבט האלוהית ועושה זאת לעיתים קרובות, אני יכול לומר לכם בוודאות ש – כולם טועים, כולם מחזיקים באמונות שגויות, אבל כולם בטוחים בוודאות גמורה שהאמונות שלהם הן האמת העליונה.
עד כאן למאמר הזה,
אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי המאמרים הבאים בסדרה, בתקווה לקבלת תובנות חדשות והגשמה של עתיד טוב יותר לנו ולדורות הבאים.
ערן אשחר
אם תרצו להצטרך לקבוצת ואסטאפ אישית שלי שבה אפיץ תכנים רוחניים על בסיס תכוף אתם מוזמנים לכתוב לי (עדיף בואטסאפ למספר 0545-748176, או במייל) ואצרף אתכם לקבוצה.
כמו כן, אם אתם מעריכים את המאמרים האלה כחשובים לכל אחד ואחת ולשינוי החברתי שחייב להתרחש, אזי אשמח אם תעבירו להם את הטל והמייל שלי – dreshkhar@dreshkhar.com
